״הליכוד|, בראשות בנימין נתניהו, היא מפלגת ימין לאומית-ליברלית והכוח המרכזי בגוש הימין בישראל. מאז המהפך ב־1977, הייתה המפלגה בשלטון במשך תקופות ממושכות, והחל מ-2005 עומד בראשה בנימין נתניהו, שכיהן כראש ממשלת ישראל כ-19 שנים במצטבר מתחילת הפעילות הפוליטית שלו ועד היום. בבחירות הנוכחיות, הליכוד מציגה דגש על ביטחון, כלכלת שוק, חיזוק אופייה היהודי של ישראל והמשך הנהגתו של נתניהו.
לצד ההבנה של חשיבות הניואנסים והמורכבות שבפוליטיקה הישראלית, בהיעדר היענות מצד המפלגה לקיום ראיון בין אחד מבכירי המפלגה ל-"מעריב לנוער" – חשוב לנו בכל זאת לשפוך אור על עקרונות המפלגה והגישה שלה בנושאים המרכזיים שמעסיקים את הציבור הישראלי. זאת התבטאויות בתקשורת של חברי המפלגה, הצעות חוק שקודמו על ידי חבריה וכו'.
ביטחון
הליכוד מדגישה כוח צבאי, הרתעה ומאבק בחמאס, באיראן ובאיומים האזוריים. נתניהו מציג את מטרות המלחמה פגיעה ביכולות חמאס ומניעת איום עתידי מעזה. יצוין כי מטרת השבת החטופים הוצגה במהלך "חרבות ברזל" כ"מאמץ מירבי לפתרון סוגיית בני הערובה" אך נמצאה כסעיף רביעי (ובהמשך החמישי) במסמך מטרות המלחמה.
כלכלה ויוקר המחיה
המפלגה מזוהה עם כלכלת שוק, עידוד תחרות, הפחתת רגולציה ופתיחת המשק ליבוא. בתקופת נתניהו הודגש גם תחום ההייטק וההשקעות הזרות כחלק מהמדיניות הכלכלית.
שירות צבאי ושוויון בנטל
מפלגת "הליכוד" תומכת בהגדלה הדרגתית של גיוס חרדים לצה"ל, אך לא בחובת גיוס שווה ומיידית לכלל הצעירים החרדים. המתווה שהם מקדמים כולל יעדי גיוס עולים, מסלולים מותאמים וסנקציות במקרה של אי-עמידה בהם, ובמקביל מבקש להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות ולאפשר את המשך לימוד התורה. בדצמבר 2025 כינה נתניהו את המהלך "תחילתו של תהליך היסטורי" לשילוב הציבור החרדי בצה"ל.
דת ומדינה
"הליכוד" אינה מפלגה חרדית, אך בממשלותיה האחרונות היא נשענת על שותפות עם המפלגות החרדיות. היסטורית, מדיניותה בנושאי דת ומדינה מושפעת בהתאם מהקואליציה ומהסטטוס-קוו בנושאים כמו שבת, כשרות וגיוס תלמידי ישיבות.
הקהילה הגאה
המפלגה דוגלת בקו ליברלי-מסורתי מעורב בנושא הלהט"ב. יו”ר המפלגה בנימין נתניהו הצהיר כי ממשלה בראשותו לא תפגע בזכויות הקהילה ואף הבהיר כי מצעד הגאווה בירושלים ימשיך להתקיים. לצד זאת, הליכוד לא אימץ לאורך השנים קו התומך בנישואים אזרחיים, וחברי המפלגה הצביעו בעבר נגד הצעות חוק שנועדו לאפשר אותם בישראל.
חינוך וצעירים
המפלגה שמה דגש על שילוב טכנולוגיה ובינה מלאכותית במערכת החינוך, פיתוח מיומנויות לעולם העבודה, חינוך פיננסי והרחבת אפשרויות ללימודים מתקדמים כבר בתיכון. במקביל, המפלגה מדגישה ערכים ציוניים ולאומיים במערכת החינוך ומבקשת להרחיב את הפיקוח והמעורבות של המדינה בתכנים ובמערכת החינוך.
קצת היסטוריה
"הליכוד" עלתה לראשונה לשלטון במהפך המפורסם של 1977, בהנהגתו של מנחם בגין. בתקופת בגין נחתם הסכם השלום ההיסטורי עם מצרים על רקע הסכמי קמפ דייוויד. בהמשך, כיהנו מטעם הליכוד כראשי ממשלה יצחק שמיר, אריאל שרון ובנימין נתניהו. בתקופת נתניהו נחתמו ב-2020 הסכמי אברהם, שהביאו לנורמליזציה ביחסים עם איחוד האמירויות ובחריין, ובהמשך גם עם מדינות נוספות.
הקדנציה הנוכחית, שהחלה בסוף 2022, התנהלה ברובה בצל אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". סוגיית החטופים הייתה אחד הנושאים המרכזיים והרגישים ביותר: בינואר 2025, לאחר כשנה ו-3 חודשים בשבי, נחתמה עסקה שהובילה לשחרור חטופים נוספים, ובמהלך 2025 נמשכו המאמצים להשבת יתר החטופים, חיים וחללים. באוגוסט 2025 אמר נתניהו בהצהרה מוקלטת כי "לא ננוח ולא נשקוט עד שנשיב את כל חטופינו הביתה".
במקביל, מפלגת "הליכוד" וממשלת נתניהו קידמו החל מ-2023 רפורמה רחבה במערכת המשפט. כפי שהציג אותה שר המשפטים מטעם הליכוד יריב לוין בינואר 2023: "אני חושב שהרפורמה חיונית להשבת הדמוקרטיה, להובלת האיזון בין רשויות השלטון, לתיקון מערכת המשפט ולהשבת אמון הציבור בה". התוכנית כללה שינוי בשיטת בחירת השופטים, הגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים וחוקי יסוד והצעה לפסקת התגברות, צמצום השימוש בעילת הסבירות ושינוי מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה.
חלק מהמהלכים כבר קודמו בחקיקה: ב-2025 אושר שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ובכללי המינוי, שייכנס לתוקף בכנסת הבאה, וב-2026 אושר חוק המאפשר לממשלה במקרים מסוימים שלא לקבל את עמדת היועץ המשפטי כמחייבת ולבחור ייצוג משפטי אחר. לעומת זאת, ביטול עילת הסבירות שנחקק ב-2023 נפסל בבג"ץ ופסקת ההתגברות וההגבלות הנוספות על פסילת חוקים לא הושלמו בחקיקה. הרפורמה עוררה מחלוקת ציבורית עמוקה, שהתבטאה במחאות המוניות נגד המהלך ובמקביל גם בהפגנות תמיכה מצד תומכיו.
